האור נחלש...
מהבהב... מתרחק.
נבלע באפלה של השמיים.
מכוסה בעננים קודרים וכבדים.
האור שלי בלב נחלש...
עיני המלאך הן כבר לא אותן עיניים
הן לא מסתכלות עליי אותו דבר.
משהו נהרס...
התקלקל, באורם הבוהק והיפה
באור שהיה עד לא מזמן מלא תקווה.
פגועה ממחזות השמיים
מרצונות העננים והירח.
בזריחה האור נעלם לגמרי.
אני מרגישה שהוא שם...
תמיד שם.
אבל הכל... כבר לא אותו דבר.
המבט העמוק והיפה השתנה
העיניים הפכו ריקניות
ואני אבודה.
מחפשת בנרות אחר התקווה האבודה...
המבט.
המלאך שעלה לשמיים
עלה, אבל הוא שם.
מחכה לכוח שיגיע ממנה
מחכה לראותה.
מחכה לחיות את החיים מחדש
מחכה לאהבה.

ל.ק. AKA ס.

27.8.2004