|
האור נחלש...
מהבהב... מתרחק.
נבלע באפלה של השמיים.
מכוסה בעננים קודרים וכבדים.
האור שלי בלב נחלש...
עיני המלאך הן כבר לא אותן עיניים
הן לא מסתכלות עליי אותו דבר.
משהו נהרס...
התקלקל, באורם הבוהק והיפה
באור שהיה עד לא מזמן מלא תקווה.
פגועה ממחזות השמיים
מרצונות העננים והירח.
בזריחה האור נעלם לגמרי.
אני מרגישה שהוא שם...
תמיד שם.
אבל הכל... כבר לא אותו דבר.
המבט העמוק והיפה השתנה
העיניים הפכו ריקניות
ואני אבודה.
מחפשת בנרות אחר התקווה האבודה...
המבט.
המלאך שעלה לשמיים
עלה, אבל הוא שם.
מחכה לכוח שיגיע ממנה
מחכה לראותה.
מחכה לחיות את החיים מחדש
מחכה לאהבה.
ל.ק. AKA ס.
27.8.2004 |
|
הדף האחורי
שלום, חבל שאתה
לא בבית, אני
נאלץ להשאיר לך
הודעה בסלוגן,
רק רציתי להגיד
שאני בקומפלקס
התאומים ונראה
לי שנגמר להם
הטחינה, אז שתדע
לך שתמיד אהבתי
אותך, נכון זה
לא מערכת יחסים
נורמלית, אבל
הסלוגנין היו
משהו!
אז תודה ושלום
אני עובר
לעמבה.
יק טיבטי, לקוח
של פלאפל
התאומים
בגבעתיים,
מאוכזב מההומור
שלו, מהטחינה
שאזלה ומהדף
האחורי שלא
מחזיר צילצול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.