עודד טויטו / געגועים |
חשבתי שהרגשתי איך הכול נעלם לי
זיכרון שמחוק, בפנים לי שחוק צחוק של כאב
איך הלב שוב דואב, קשה לי לנשום, לא יודע פתאום.
איך כמו סטירה היא מגיעה לי.
פזמון
כואב לי אבל מסתיר, רוצה לנגוע אבל מדחיק
היא מדברת אני מנסה להשקיט
עוזב לפניי שיהיה קשה לי להסתיר.
בית ב
וזה נגמר זה כל כך ברור
אז איך זה שזה לא גמור
איך הלב שוב צורח
בסיוטים שאני ער בלילה
את שמה לכוכבים מבקש מאלוהים שירגיע געגועים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|