בית:
זהו שיר על דמעה
שלא ידעה מה מקומה
אם בעין או בלב
אם באושר או בכאב

כשזלגה מהאדם
שהותיר אותה הרחק
כי הרי ליבו נדם
אחרי שבה שיחק

פזמון:
בבקשה, אל תבכי
זה לא נורא שנעלמתי
מותי - לאיש אינו משנה
אולי זה טוב שכבר הלכתי

יום אחד אחרי שנפלה
ישבה הדמעה וחשבה לעצמה
מיהו האיש, מה הוא בכלל?
זרק אותי והפך אומלל

מותי - לאיש אינו משנה
אולי זה טוב שכבר הלכתי

בית:
זהו סוף סיפורה
של מרת הדמעה
שלבסוף מצאה את מקום משכבה

את מקום הדמים
בין אדמה לכאב
את מקום הטמאים
בין מצבה ובין לב