טל אלשיך / המקולל |
לתוך חשכת האור הנודע
מפציע מבקיע בינות לבנה
טהורה תמימותה תמיד כך הייתה
מאורע כה נורא לראות את פניה שלה
עלם צעיר יעיף מבטו מצד לצד
ירוץ בינות צללים מבקש מסתור, מקלט
אל תוך חשכת האור הנודע
בצל לבנה ורשע נורא
האור האפל ועמו גם אדום
תאווה ללא הפסק
שקט ללא מרגוע
עלם בלא מקום.
לתמוה על קללה מוזרה
ורשע ותמימות
יד ביד לצד אור הלבנה
ורשע יבעיר בו את קור רוחו
לברוח למקום של מסתור
הרחק משירי הילולה ומזמור
כה טהורה תמימותה הייתה
בצל הלבנה ואור האש האדומה
מה לעשות הניגוד כה חזק
האש המטהרת בצל האפלה
לבו יוצא לאדום בתאווה
כך יטוהר הוא מתאוות הבשר
העלם ההוא וגורלו המר
לבנה כך עוברת ליקוי חמה
לנגד חשכת האור הנודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|