שובל ירושלמי / את אני ואנחנו |
מדברים עלינו עם עצמנו
מרימים את הקול אם מתחמם
מנסים לקחת רווח
אל הבדידות להתקדם
מחפשים בתוך תוכי תוכנו
נטפלים לנקודות
מצביעים על עברנו
איך אהבנו בלילות
לא צריך לנסות לרגש בכח
לא חייבים לומר מילים קשות
מספיק לומר
אני עצוב הלילה
וכדאי מאוד שוב לנסות
מכניסים לכיסי כיסנו
את הידיים החשופות
מחביאים אז את עצמנו
מאחורי שתיקות
חושבים שזה עובר ברגע
זה מרגיז לגלות
ואז עומדים להשתגע
אין עם מי לדבר בלילות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|