הצל הוא תלותי. הוא נתפס בדבר הכי קרוב, הולך אחרי הבנאדם, גדל
אחרי העץ, ואף אם דומם הוא - יסתובב סביבו ע"פ השמש ולא יעזוב
אותו! אסור לאדם להיות הצל שלו. אסור לא להידמות לו. לאדם יש
אחריות לצל שלו. הוא שייך לו, הוא חשוב לו. ואדם ללא צל הוא לא
אדם. הוא רוח.
האדם לא יכול להיתלות בקלות כזו כמו הצל על מה שקרוב לו...
הוא פועל, ואדם שהולך אחר בנאדם אחר בכל מעשיו יום אחד יאבד את
צילו שיבין שהמנהיג שלו... לא בהכרח מנהיג... מי שהוא הולך
אחריו, הולך אחרי אחר...
כל אדם הוא אשיות משלו. וגם אם אנשים כ"כ דומים הטיפת שוני
שבין שניהם. הוא עולם ומלואו.
כל צל של כל בנאדם דומה לבנאדם ששייך לו. דומה מידי ועם זאת
שונה בצבעו.
הצל כה שטחי על הרצפה וגם אישיותו שטחית ועוקבת אחר בנאדם
מסוים מיום היוולדו עד יום מותו.
אך לכל אחד יש מה ללמוד מכל אחד אחר, לא? אז יש מה ללמוד מהצל
שלנו...
הוא תמיד איתנו, לא נוטש אותנו ולא לרגע כשרע לנו וכשטוב
לנו... הוא החבר הכי טוב שלנו! תמיד מעודד... ואם אי פעם אנחנו
עצובים כל שעלינו לעשות הוא להסתכל מטה, ולראות את החבר הכי
טוב שלנו מחייך אלינו! אומר לנו להתעודד ושהכל יהיה בסדר. ואין
אחד שמבין אותנו יותר ממנו. |