|
המורה למתמטיקה
שלי
אמרה פעם בשיעור
שבין כל שתי נקודות יש נקודה נוספת.
מין אקסיומה שכזו.
הייתי אז צעיר תמים
והאמנתי לכל מילה שיצאה מפי המבוגרים
בטח מפי המורה
שלי
שהיה מודגש בליפסטיק עז
ובכלל חשבתי אז על שתי הנקודות
הדמיוניות שציירו פטמותיה של המורה
שלי
על בד חולצתה.
אני חושב שהייתי קצת מאוהב.
היום אני די בוגר
וגם קצת מורה לעת מצוא
ואני כבר יודע שאין בעולם
עושר כזה של נקודות.
כי מהי בסופו של דבר נקודה
סוף דבר
דבור
שאחריו לא כלום
ובין כל שני סופים כאלה
מפרידה שתיקה
בלבד
דקה וארוכה כמו קו
ואינסופית כמוהו.
והמורה למתמטיקה
שלי?
את פיטמותיה הספקתי
למזמז אחרי שנים
בין אגודל ואצבע
ולמרות שלא שתקה אפילו רגע
והשיעור נמשך כשעתיים!
היום אני יודע שחיתה בעצם
רק בהפסקה.
מה שכמובן מותיר שאלה פתוחה
במתמטיקה
שלי.
האם אני, בוגר, מורה לעת מצוא
שכבר איננו מאוהב
אפילו לא כגעגוע
חי במשפטים עצמם
או ביניהם? |
|
|
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...
הצע/י סלוגן
מתחכם נוסף
לבמה:"
אז אני אומר
לו:
למי קראת זבל של
בנאדם?...
חבר שלום רב עם
המחשב ורץ לספר
לחבר'ה הדמיונים
שלו במתנ"ס
הדמיוני על יד
הקיוסק של הרצל
(אמיתי) הוא
מוכר טונה בקרפ
צרפתי עם צלפים
ושמן פרפין
(דמיוני). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.