החופש מייגע מוציא כל חשק לחיות
את יושבת בבית עם הטלפון ביד, מחפשת הרפתקאות
ואת לבד, כל כך לבד.
וכבר לא נעים לצלצל אליה,
כי כבר ברור שנמאס לה מהטלפונים שלך
ואיתו הכימיה ממזמן נשברה,
הוא לא מושך אותך, הוא מכביד עליך.
הצורך לדבר, ליהנות, להתרגש מעיק עליך
מוציא ממך כל טיפת שמחה אפשרית.
המאבק האין סופי בבדידות הורג אותך,
והניסיון לאופטימיות לא עוזר
נדמה כי הבדידות הזו לעולם לא תגמר.
ואז כמו תמיד הדמעות מתחילות להישפך משתי עינייך, ואת שונאת
לבכות, זה נהיה כל כך שיגרתי
אז את מפסיקה ושוב רק בוהה, חושבת, כואבת
לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.