אחרי ששתיים כבר אמרו לך את זה סתם,
אני באתי.
חיבקתי אותך הכי חזק שיכולתי.
לחשתי לך שאני אוהבת אותך
ואמרת לי שלא. (- אולי זה מה שחשבת או שרצית שיהיה,
שפשוט לא יהיה, שיהיה לך יותר קל...
או שאולי אני זאת שחשבתי שזה לא יכול להיות.
לא רציתי לאהוב עוד, זה מבלבל, יש לי יותר מדי אהבות.)
אבל זה הרגיש כל כך חזק,
כל כך אמיתי....
וזה היה חזק, למרות שאני רואה עכשיו מליון דמויות בראשי.
אני מאוהבת כרונית, אבל אני יודעת כשזה אמיתי.
החלום הזה העיר אותי משנתי.
חלום, זה מה שזה היה.
אבל חלום אומר לנו את האמת ישר בפנים,
הוא לא משקר כמעט אף פעם.
והרגשתי את החלום והתעוררתי ממנו.
ועכשיו אני לא יודעת אם זה אמיתי.
כי יש לי כבר אהוב גדול, ויש אחד שאני מנסה לשכוח אבל הוא
עדיין מכאיב.
יש אחת, האהובה... ועכשיו מי עוד?! עכשיו אתה?!
אולי זה נכון איפשהו, אל תיבהל ממני.
רגשות זה לא דבר מתוכנן אחרי הכל.
רגשות זה דבר שבא בלי התראה של זמן,
פשוט מגיע.
אז אולי זה נכון.
למרות שאהוב אחד כבר המון זמן שיש לי,
אבל תזכור שאולי זה גם אתה.
אולי אני באמת אוהבת אותך.
שי... אולי הפעם זה באמת אתה...
תזכור שאולי וזה רק חלום...
אבל אם לא כאהוב אז כאחד האנשים
הכי מדהימים והכי יפים בעולם.
26.8.2004 |