|
פורשת ידים לצדדים ומסתובבת
במין מחול כזה של מטורף,
לא מרגישה מאום
נוגעת בעצמי
מדמיינת שזה אתה נוגע.
הנח לי לעוף
(הגג לא כל כך גבוה)
עכשיו גם כל השירים שבעולם
לא ירפאו
כי אני כבר נגמרת
התרשלתי בעומדי על המשמר
להבחין בין מציאות לתעתוע
בין מה מותר למה אסור
ואם בכלל רגש חשוב מהגיון.
אני לא יודעת לשקר לך
אז הקשב והתעלם
הראש מסתובב ממחשבות
(אולי גם קצת בגלל הגובה)
אל תתקרב,
עוד נגיעה אחת ואני נופלת
הנח לי לעוף. |
|
|
פגשתי שני ערבים
בערב במה
האחרון ושאלתי
אותם "תגידו
אתם מקריאים?".
אז הם אמרו לי
"לא, אנחנו סתם
פועלי במה".
ואני חשבתי
לעצמי, יא אללה,
איזו
גזענות!
בוליביה בסלוגן
הומני בלי
פואנטה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.