התחלתי לגנוב בגיל שלוש
זה מתחיל במסטיק ונגמר במערכת קולנוע
זה לא היה עניין של להיות או לא להיות
זה פשוט היה כיף לפגוע.
עברתי לסחר בסמים
אמרו לי שיש בזה כסף גדול
בהתחלה סיפקתי בעיקר דברים קלים
אבל עד גיל חמש עשרה כבר היה לי הכל.
הכספת בבית כבר התחילה להתמלא
קניתי אחת חדשה
אז ראיתי שהיא ריקה, וזה לא היה יפה
אז שדדתי את הבנק של השכונה.
בנקים היה כיף עד גיל עשרים
אז החלטתי לעלות גבוה בסולם הפשע
התחלתי לעשות קצת חיסולים
ועכשיו יש לי סוכנות לרצח.
מאפיה זה כיף, אבל רחוק מהקרב
אז חשבתי, מה עוד אפשר לעשות
החלטתי לטפח חלום נשגב
לבצע פשע מעל לכל הציפיות
לעשות פשע נגד האנושות
אולי אז ישימו לב אלי באמת
לארגן את כל הפושעים, שלא ילחמו לחוד
ואז המסר שלנו יקלט.
התחלתי במשימה הקשה
אבל עצרתי באמצע
הבנתי שאני רק רוצה תשומת לב כבר שלושים שנה
ורק בשביל תשומי נכנסתי לפשע.
מסתבר שהיה טיפשי להסגיר את עצמי עכשיו
חמישים שנה בכלא ורק מאמר אחד נכתב
לא קיבלתי תשומי וגם לא יופי של חיים
וכשאצא מכאן אחזור לפשע, למרות שאהיה כבר בן שמונים.