בלילה מסבך הקפיצים הצפוף הצומח
פרוע בעמקי מזרוני עלה
וטיפס וטפס בגרוני פנתר
שחור
וכל הלילה התלקקנו והתלקקנו וליקקנו
ממני את כל הפצעים ואת
הקירות והרצפות ואת
כל המצעים גם ליקקנו
ואת הדבש שנמחץ מגזעי העצים ואת
מה שנשאר בקערות ואת
המים שנקוו בבטני המערות ואת
המחוגים מעל שעון הלילה.
כשהתעוררתי שאלתי את עצמי איך זה שעם כל הכבישים והמחשבים
והעיתונים והמסילות והתחנות וכוסות הקפה והיונים והמלצריות
והשעונים והאוניות והצופרים והשליחים והפחם והשבילים והמזוודות
והמחולות והעפיפונים והרדר והרדיו והרשת והטילים והחשמל
והלווינים והלוויתנים והטלפונים והפקס איך זה שעדיין
לא הגעת