|
במרחק שניה מהקצה
לא ידעתי להחליט
השמיים מעלי?
האש תחתיי?
אם ליפול לקרקעית
במרחק מבט מהייאוש
לא היה בי איך לראות
הדרך הבטוחה?
הדרך הסבוכה?
אם צדקו החלומות
במרחק נגיעה מהסוף
לא יכולתי להרגיש
אם יש בי נשימה
אם תחתיי יש אדמה
אם אני אותו האיש
במרחק אני מעצמי
לא היה לי מה לומר
אז ויתרתי לעצמי
ויתרתי על מחר
|
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.