היא חולפת בשקט ובאין-סערה
ונראית היא לרוב שטוחה או טיפשה
אך בתוכה אוצרת היא אין ספור מחשבות
העוגנות בה כנמל עם ספינות רעועות

כאשר  מהלכות הבריות ברחובות
ומציעות דעתן כמעיין מרכולות
נשארת היא סגורה ובוטחת
בתוך שכבות צניעותה, השקטה, הנידחת

היא מסתובבת לה ואין איש אותה
שואל, לשלומה או "מה נשתנה?"
כי נדמה והתשובה היחידה שתיתן
היא רק הנהון קטן בראש או תשובה קצרה "כן"

לו ניסו הם אותם אנשים חביבים
לנסות ולמצוא מה אצלה מסתתר כעומק ביבים
או אולי לפחות לשאולה לשמה
הייתה היא עונה אז, עדינה ושקטה
"ש ת י ק ה"