אסתי וו / זמן עולם |
כמו תמול שלשום
כמו רוח בר ברעפים
ושוב אותה דמעה
שלא ירדה לה לאיטה
בתוך שדה של אבנים
לב אדם כמו נרדם
לולי אמר ולא נדם
היתה תקווה לכל מילה
שנאמרה בלב ליבו של העולם
ושוב דממת אלחוט
מקור פושה בלהבות
של יום אתמול נסרח
ושוב שירת הים
שרק עולה אל עננים
בסערה של גל נשכח
כמו חום קיצי בליל נדוד
נתן ליבו אל אש
אל מים, חשב בלב
כבד מעומס יום
אולי יומיים, שנדמה
כמו היו שנה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|