טיפוסית:
מנוחה על השטיחון לידי, מתחת לשולחן.
רעש מלמטה. אולי אמא חזרה הביתה?
ריצה מהירה לשפת המדרגות:
מבט ימינה, מבט שמאלה,
העמידה הופכת לישיבת ספינקס -
אמא עדיין לא עולה.
"טוב," חושבת לעצמה סטפני, "כנראה התבלבלתי."
אבל זה לא מונע ממנה להישאר דרוכה, מבטה אל המדרגות.
אולי אמא סתם מתעכבת למטה..?
http://stage.co.il/Stories/373150
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|