[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג. ש. מלמד
/
למות בשבילה

אני כבר בן שלושים ושלוש, אני חושב שהגעתי לגיל המתאים, אני
צריך להתחיל לדאוג לבית, להתחיל להוליד ילדים, להוריש להם את
תבונתי, קצת גנים, אם אפשר רצוי מהצד שלי, נכון יש לי עוד מה
למצות בעבודה, אבל אני רוצה להתחיל לחיות בשביל מישהו אחר.
רונית, אשתי לא ממש רוצה, היא אומרת שלי זה נראה מאוד קל אבל
היא תצטרך להקריב את עצמה, אף פעם לא הבנתי איך היא יכולה
להיות כזאת לא רגישה.
אני חושב שבעצם ניסיתי להדליק קצת את אש האהבה בינינו, ילד
בהחלט יכול לעזור, אנחנו כבר לא קרובים כמו פעם, ובמגמת
התרחקות. לא יודע, לרונית אין ממש חשק לכלום, וגם במיטה אני
מרגיש בודד, לא שזה משהו ממש חדש.

זה קרה ביום ראשון, קיבלתי צו דחוף למילואים, נהג היה אמור
להתייצב בביתי מחר בשעה שתיים, ביחד ניסע למוצב בצפון. דרך
בהחלט לא קלה, הרבה מטעני צד ומחבלים. הייתי אמור להגיע למוצב
שלי עד לשעה שבע, אמור זה שם של דג.

למחרת החלטתי שאחרי המילואים הכל יהיה טוב יותר, אני אחזור
ואדליק את המשואה שפעם קראנו לה אהבה, אני אתחיל לפנק קצת את
רונית, להשקיע קצת בבית, וגם לעזור אם צריך.
הכל בשבילה, כי אני באמת אוהב אותה ואני רוצה ממנה ילד, אני
רוצה להשתקע, להתחיל לחיות בשביל מישהו אחר .
בדרך דיברתי קצת עם הנהג הוא היה די נחמד, סדירניק, סיפר לי
שיש לו רומן עם אישה מבוגרת, אפילו נשואה. הוא אמר לי שהם
קבעו, אחרי שיחזור מהמשימה, להיפגש בגן על ספסל, וביחד יברחו
לאיזה מקום מרוחק. הוא אמר לי שהיא לא הסכימה לספר לבעלה עליו.
הוא אפילו טען שהוא אמר לה שהוא מוכן לקבל כדור רק בשביל שבעלה
ידע, גם אם רק בתור דימוי בשבילה.
תוך כדי סיפור עלה הגייפ על מטען צד, הוא התהפך ונפל
עלי.הצלחתי למשוך את גופי בגפי, אבל רגלי נתקעה, פתאום החלה
נורה לעברנו אש מחבלים כבדה.

הנהג לא ויתר. גם תחת אש הוא תפקד מצוין, חילץ את רגלי
בכוחותיו האחרונים. האש לא פסקה,הוא העמיס אותי על גבו, החל
לרוץ לעבר הגבול.
עוד חמישה מטרים והיינו מגיעים בשלום, אבל הנהג קיבל כדור בגב
ונפל, נפלתי גם כן.
בכוחותיו האחרונים הוא נתן לי דף נייר ואמר: "זאת הכתובת של
הגן שקבעתי בו עם האישה שסיפרתי לך עליה, בבקשה תלך לשם ותגיד
לה שאני לא אוכל להגיע".
אותי עוד הצליחו לחלץ, הרופאים אמרו שהוא מת עוד שם, הייתי
בבית חולים איזה שבוע עם גבס על הרגל, אבל אחרי זה שיחררו
אותי.
חשבתי שזה הגורל שהפגיש בינינו, ושהוא הציל אותי כדי שאוכל
לשקם את נישואיי. החלטתי שאני חייב לו את הטובה, לקחתי את פיסת
הניר שהוא נתן לי ונסעתי לגן.

הגעתי קצת מאוחר, אבל בכל זאת מצאתי את המקום די מהר, מיהרתי
אל הספסל עליו הוא סיפר לי, ואז ראיתי אותה.
לא יכולתי להאמין, זאת הייתה רונית, אשתי.
לא אמרתי לה כלום, הבהילו אותי לבית החולים, היו צריכים לשים
לי גבס על הלב, הוא נשבר למיליון רסיסים, הייתי מוכן למות
בשבילה.

חזרתי הביתה כעבור יממה, לא הזכרתי לרונית את המקרה והיא לא
שאלה, באותו הלילה היא הייתה ממש עצובה, רציתי לעודד אותה. דבר
הוביל לדבר, והגענו למיטה.

כעבור תשעה חודשים נולד לנו ילד, זכר, קראתי לו טובי על שם
הנהג, היא לא התנגדה למרות שהרגשתי שהשם מזכיר לה אותו בכל פעם
מחדש.
דברים החלו להסתדר, טובי הביא לנו את האהבה בחזרה, התחלתי
לעזור קצת, ואפילו ראיתי את רונית מחייכת הרבה יותר.

הייתי מוכן למות בשבילה, אבל זה פשוט לא קרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפשר את זה
בפיתה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/04 3:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג. ש. מלמד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה