"אנשים, אנשים טובים
!לסיפור עצוב הטו אוזניכם
אני רואה אתם נדיבים
!אנא מכם פתחו את לבכם
(וגם את ארנקכם)!"


"?הממ... הממ... אז ככה, שומעים"


היה היה פעם מישהו
קראו לו סמאורל
יצור כארז היה הבחור
חביב היה על כל.

טבעת זהב מצא חברו
וסמאורל שמח איתו
חיבק אותו מכל הלב...
וזה טיפש מת!
(עד כדי כך התלהב)

מרוב הצער על הרעה
עבר גיבורינו לגור במערה
וכמזכרת אחרונה מחברו
את הטבעת לקח איתו

אך גם שם גיבורינו נרדף
כי בא אליו בילבו הגנב
ואת הטבעת ברוב חוצפתו
ללא רשות לקח איתו!


הו גולום האומלל!!
את הגנב קילל!
כי זה באכזריות גזל-
זיכרון אחרון של חברו.


ואז... כאילו שלא הספיקו הצרות
גילה שאת אהובתו חטף מורגות
או פרדון! זה היה סאורון!
(הסנדק של מאפיית האורקים)

ואז כמפלט אחרון
כדי להציל את מישל
לטובת סאורון
נאלץ גיבורינו לרגל..


למרות איום מסאורון
הוביל את פרודו להר הגזרה
וברגע האחרון
ביצע במקום הפחדן את המשימה!


רגע... רגע... אני מוכן להישבע באמיתות דבריי"
!גולום סתם הופלל, בכל אשמה העיתונות ידידיי


חכו! חכו! אף אם סיפורי שקר, הסיפור עדיין יפה"
":-)!! ותעשיות גולום בהוליווד נעשה







סיפורו הטראגי של סמאגול (הסיפור האמיתי) -בלדה מפי הבארד
הנודד

השיר נכתב למטרת סאטירה בלבד (וגם כדי לפרנס בארד אחד מיסכן ),
ואין להתייחס אליו ברצינות.