הגשם פסק, השתתק גם הרעם
הרוח חדל לילל
גם ברק שהצליף בשמיים בזעם
עצר והפסיק לחשמל
ברד שנמס על גג של מרפסת
גלש במורד המרזב
כולם מחכים בדממה מנומסת
לרגע קסום שקרב.
קרן של שמש, חמימה, מלטפת
יוצאת מכלאה בענן
כמו צייר מתלבט, שעינו מחפשת
היכן להציב את הכן.
מכחול של זהב, עובר בשמיים
זוהר באלפי רסיסים
מותח קשתות, נוצצות שבעתיים
צובע שבעה רקיעים.
על פני השמיים, כמו גן, על ענן
פורחת, קשת פלאים
והיו בה צהוב וכחול ואדום ארגמן
על רקע חשרת עננים
מתוחה וזוהרת, על כל הרקיע
מחוף, עד פסגות ההרים
קורצת, קוראת, מבטיחה שתגיע
לבשר הפוגה בגשמים.
עמדי במקומך, במלכות השחקים
קשת פלאים, מילדות
שמיים שחורים, עטפת בצבעים
גם בימים של קדרות
מסביבנו כעת, משתוללת סופה
וחושך, לא מענן
אולי בזכותך, עוד נראה את סופה
ויחזור השקט לכאן..
אוגוסט 2001 |
