אסתרליין ש.נ. / שחפים |
ואני מנשירה את חיי,
מסכה אחר מסכה,
באור המלא.
דמעות הקילוף עולות בעיניי
שותתת ניחומים
על כל קפל עור שידע
חרטה.
שחפים לבנים נושאים את מותם
וכולנו נוברים בפחי האשפה של היקום
תחת עין הזמן הפעורה
בתדהמה,
מחפשים אחר מסכות מוארות,
קליפות של תשוקה,
שבבי השראה.
ואין לנו הרבה מכל זה,
ים, שחפים,חושך,אור,זמן,
וחמלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|