אלוהים! סוף סוף ארז נרדם!
הוא ילד חמוד, אבל להרדים אותו זה פשוט נורא.
להורים שלו הוא לא מקשיב, אז הוא יקשיב לבייביסיטר שלו?
אני קמה בשקט מהספה והולכת לכיוון המטבח כשפתאום אני שומעת
רעשים מהשולחן בחדר אוכל.
הפלאפון רוטט - 'אמא'.
אני עונה בלחישה.
"הלו?"
"יעל?"
"כן. אמא, אני שומרת על ארז, מה יש?"
"כלום. תקשיבי, את זוכרת שסבתא עליזה ישנה אצלנו היום נכון?"
"כן..."
"אז זהו, שהיא אומרת שהמחשב מפריע לה לישון"
"המחשב?"
"כן."
"מפריע לה לישון?"
"כן, נו... אז אני צריכה שתסבירי לי איך לכבות אותו"
תכירו, זוהי אמא שלי, שיכולה לטפל ב17 ילדים בו זמנית לבשל
ולנקות אבל לכבות מחשב...
"טוב, את רואה ליד המחשב מצד ימין?"
"כן."
"אז יש מן גוש עגול כזה ולבן?"
"כן."
"זה העכבר."
"אוקי."
"שימי עליו את היד."
"שמתי!"
"יפה... עכשיו, את רואה בצד שמאל למטה במסך כתוב 'התחל'?"
"מה? התחל? איפה??? אין פה שום התחל!"
"אמא, יכול להיות שכתוב גם 'start'."
"אה, אוקי הנה."
"אז עכשיו תזיזי את העכבר עד שהחץ במחשב מגיע לשם."
"טוב... אני מזיזה... אבל אין פה מקום!"
אני שומעת קולות כאילו אמא מינימום מפנה את השולחן עם טרקטור
קטן.
"אוקי, הגעתי."
"יפה, עכשיו תלחצי עם הלחצן הימני, אמור להפתח לך שתי שורות
כאלה."
"רגע... אני לוחצת... ימני... אוי ואבוי! נפתח לי תיבה כזאת עם
כתוב!"
"מה? מה, התבלבלתי עם הלחצן השמאלי."
"אה, שניה... שמאלי....אה!!! אמא!!! שתי שורות!"
"יופי... עכשיו את רואה למטה ריבוע קטן אדום?"
"מה? ריבוע? אדום? אה, הנה."
"יופי, עכשיו תלחצי עליו."
"עם הימני או השמאלי???"
"עם השמאלי."
"טוב...מה זה!?!? מה זה הריבועים האלה?! מה עשיתי?"
"זה בסדר, יש לך שלושה ריבועים; אדום, צהוב, ירוק?"
"כן..."
"יופי. עכשיו תלחצי על האדום."
"שוב אדום?"
"כן."
"עם הימני או השמאלי?"
"עם השמאלי..."
"אוקיי אני לוחצת..."
"זהו? נכבה?"
"אני לא יודעת... אממ... זה כותב לי משהו."
"מה זה כותב?"
"ווינדואוז איז שאטינג דאון... או! נכבה!"