אולי, בעוד זמן,
אולי עוד שנה,
אולי עוד שלוש,
נוכל לשוב ולדבר כמו שני רעים.
בלי מטען של שקרים ואכזבות,
בלי מעמסה של ציפיות,
רק דף לבן, חדש, ונקי,
ואתה ואני.

אולי נהיה אז שנינו בוגרים יותר, בשלים יותר
אחד לקראת השנייה.
נצחק שוב מזיכרונות,
נתהה שוב אל העתיד.
נחבק שוב,
כמו בראשונה,
ללא כל מטען, ללא המסכות,
ללא החומות שנבנו לגובה נוראי בחודשים האחרונים.
נתקרב,
אחד אל השנייה,
במקום יותר טהור,
שתי נשמות,
נתוודע שוב
אל מה שהיננו
ביחד ולחוד.

אולי אפילו
לא אפלטוני
כששנינו כבר בשלב אחר
רחוק מרחק-מה מעכשיו
אולי נחזור
ונתאחד
לאותו הדבר
שדובר עליו כל כך הרבה,
ולא נעשה בו שימוש נכון במחוזותינו.

אולי נשכב
על דשא רך
ייפול כוכב
ננשום חופשי

ואז

בידיים שלובות
ולבבות שלווים
נחזור להיות
שני שלמים.