|
עזוב היה משה בתיבה
נקניקיה קטנה
בסירת בצק עלים מזופתת
כי הלא החימר המקראי
הוא לא יותר מאשר זפת
זפת שחורה
חמה ומסריחה
כזאת שמשתמשים בה
לכבישת כבישים
בתל אביב הפקוקה
החמה והמהבילה
שאין בה חניה
וכל היום קורעים בה פתחים באספלט
אם מתוך סקרנות
ואם מתוך רשלנות
ואולי כדי לספק תעסוקה
לעובדי העירייה המשועממים
שרדפו אתמול אחרי משה הקטן
וצעקו לו "היי חמודי!!! למה להרוס!!"
והוא רק רצה לכתוב את שמו
על שולי הבטון הירקרק הרך
שהקיף את מכסה הביוב,
מסר קטן ממנו
לדורות הבאים. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.