|
כבר לא אותה ילדה קטנה
שהשארת פעם לבדה
כבר לא עם אותו מחנק בגרון -
שבכל פעם פורץ החוצה.
כבר לא אותה אחת,
שהיית אומר לה מילים יפות
והיתה נכבשת בקסמיך
כבר לא מחייכת בכל פעם שאומר דבר מה.
כבר לא אותה ילדה קטנה שצועקת
שהיית אומר לה לא -
והיא היתה נלחמת
לא אותה אחת שהיית מכיר
כבר לא רואים את החיוך המדהים.
כבר לא הילדה הקטנה שעזבת
סתם עוד אחת
אדישה מתמיד
כבר לא, כי אתה עזבת
לא צוחקת, לא בדיוק מתחברת
כבר בטח לא שלה.
|
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.