לולה ליטה / שיר לרותם |
מרצדת מעל דמעותי
את צחוקך באוזני את לוחשת
מגיבה לצליל מילותי
זכרונות ילדותנו נצרתי
מה יפות היו השנים
לו ידעת עד כמה יקרת לי
לו ידעת את עוצמת כאבי.
אם אבכה בתחינה - התשובי?
אם אנקום את מותך - התחיי?
שואלת איה את - הגיבי!
אבדת לי, רותם שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|