לכל אחד יש איזה שהיא תיאוריה מפגרת כזו או אחרת על משמעות
החיים ועל אלוהים
וזו התיאוריה המפגרת שלי:

אלוהים הוא תינוק!
מה???
כן, תינוק. אני מדברת על ילד קטן בסה"כ, בן אולי שנתיים,
שכולם, במיוחד אמא שלו, חושבים שהוא כזה גדול, חכם ומיוחד.
תפנימו.
לפי קונספט זה, העולם הוא רק אחד מצעצועיו הרבים של ילד זה,
והוא משחק לו בו להנאתו, בלי ממש להשקיע מאמץ ומחשבה במה שהוא
עושה. כל הדברים הקטנים וגדולים כאחד, שאותם אתם מסבירים כ"יד
אלוהים", הם בסה"כ חלק מאיזה שהוא משחק העשרה לילדים בגילאי
0-3.
אני אסביר, מדובר ביצור (ראה ערך אלוהים) עם תמימות, יכולת
חשיבה ואינטליגנציה של ילד שעוד לא חי שנתיים. כל דבר טוב או
רע שקורא, משעשע אותו בהתאם, וכך הוא משחק לו להנאתו עד שהוא
מתעייף ומשתעמם, וכשזה קורה, הוא זורק את הכדור העגול והמגושם
הזה לצד והולך לשחק עם משחק אחר (או לנמנם, איך שתרצו)
אם תחשבו על זה ממש, תראו שזה הגיוני, הרי כל מה שקורה מסביבנו
הוא די אקראי, אין שום הגיון, או איזה מטרה גאונית שכוללת
בתוכה הארה ומשמעות לחיים, זה בסה"כ משחק, אני לא יותר
משמעותית מבובת ברבי, ואתה אדוני, לא יותר מגניב מ - G I JOE

אז אל תדאגו, יהיה טוב,
בעזרת השם...