קובי לביא / אי חרטה |
מעט אחרי שהכרזתי על עצמי
ומשנינו הלכתי
היכה בי הריק
ולא יכולתי לבכות
בדירה הגדולה
אפילו הקולות מבולבלים
מחפשים פתח יציאה
או מקום להיספג בו
כלכך רציתי לבכות
ולא ידעתי היכן מתחילים
אין קורס ערב לבכי
אל האובדן מתוודעים לאט
(אבל בטוח)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|