אני כותב עכשיו פה שיר
כדי שהלילה קצת יאיר, עלי
עוד מעט זריחה פוצחת
אני שומע את הדלת נטרקת, עלי
אור משוגע של סוף הדרך
קולו של שופר מרעיד את פני
וכל הפנים בצידי המסע הזה
כמו עוברים לידי, כמו קוראים את חושי
וקר לרגש, קר
ואין לי קיץ,
קר.
כיוון מטרה, רגישות יתרה
שמירה על כל חוקי המשחק הזה
שמיים נופלים, אנשים משתנים
רצונות עמוקים שלעולם לא מתגשמים
הוו
אותה גברת בשינוי האדרת
מתגברת תחושה של קשיי זיכרון
מנסה להניח למה שהיה
רוצה לדעת מה יהיה
הוו... מה יהיה
וקר לרגש,קר
ואין לי קיץ,
קר.
ריח של סוף, קובע הכל
מעין שילוב של שחור וסגול
וגומר עוד מכתב
בזמן שכותב
את השיר
הזה
עכשיו. |
