היא כתבה לי:

בוא לגנוב אותי
לבוקר אחד,
בו אני ואתה
נהיה תמונה זוגית
של מעורטלים
באור שמש
ורחש עלים...

בוא ידידי המתמיד
ונצא אל הים היפה
בעולם כה אכזר,
וניתן לשמש להכות בלהט
על גופות בוערים מתשוקה,
להפליג על כנפי הדמיון
אל שכרון החושים.

בוא אהובי
אל מול גלים מתנפצים
את כיסופנו להגשים,
את אהבתנו להנשים
למען נרווה צימאוננו
עד אין סוף.


23/08/04


והנה תגובתי לה:

אתן לך לגנוב את לבי
אם תבטיחי למזוג שלווה בקילוחי דמי,
אם תבטיחי לא להכאיב
ולא אצטרך עוד לדמעתי.

אתן לך לגנוב את לבי
אם יהיה גנך מלבלב כבגאות אביב,
כאילו בתוך חלום אתהלך
והקסם כובש לב.

אתן לך לגנוב את לבי
אם להיות מאושר במחיצתך - אותי תאלפי,
שלא אשוב להיות צמא לחטאיי
וכורע ברך לכל פיתוי הניקרה בשביליי.

אתן לך לגנוב את לבי
לאור היום, במלוא הכרתי;
רק לקול העולה מן הלב תאזין אוזני
ולא אשעה לכל שיר אפסי.




24/08/04 ©