ליאור דגן / מדוזות |
לפתע אל החוף יצאת
יצאת ברגע לא קיים
יצאת מבין גלי הים
הים על הסלעים מכה
הים שוצף ומבכה
קורא לך שובי לביתך
רוצה ממני לקחתך
שושני ים בשערך
וצריחתך שירת המוזות
אני לנצח אזכרך
שוחה בראש עדרי מדוזות
גל תועה אותך הביא
מלב הים אל לבבי
רק שאותי לא תעזבי
כי אשבר, כי תרטבי
נקרא לה נסיכת תפלות הדיגים
היא תראה כל כך נואשת ויפה
מאחורי הסורגים
נזמין ערכת שברים של אניות
נקיף אותה שורות שורות
של אלמוגים ושוניות
העצב בעיניה יראה יותר אותנטי
אם אפור נוסיף לה עוד ועוד
אין ערבה כשירתם של צלצולי המטבעות
ואת נשכבת לך על החוף
לגל תועה הנחת לסחוף
לסחוף ברגע לא קיים
לסחוף אותך לתוך הים
הים על הסלעים מכה
אשב מולו ואחכה
לרגע בו תוכלי למחול
בונה לך ארמונות בחול
שושני ים בשערך
וצריחתך שירת המוזות
אני לנצח אזכרך
שוחה בראש עדרי מדוזות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|