נֶחָמוֹת

שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים נוֹלְדוּ עִם
הַרְבֵּה חֶסֶד הֲבָנָה וְרֹךְ

נִרְאֶה לִי שֶׁלִּפְעָמִים
אֵין אֲנִי מוֹצֵא
פִּתְרוֹנוֹת
רַק מִלִּים מְלַטְּפוֹת

לִטּוּפִים, לִטּוּפִים אֵלּוּ הַמִּלִּים
שֶׁמּוֹחִי הַקּוֹדֵחַ מָצָא אֶל מוּל הַבִּלְבּוּל

חָשַׁבְתִּי עַד לִפְנֵי הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה
שֶׁמּוֹחִי קוֹדֵחַ לִתְשׁוּבָה

אַךְ כָּל חִפּוּש-ֵי נוֹפְלִים וּמַתְחִילִים
בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה, אוּלַי
לְנֶחָמוֹת

אֵינוֹ מַרְפֶּה וְשׁוֹאֵל
אִם זֹאת נֶחָמָה לַקַּבָּלָה שֶׁכָּךְ יִהְיֶה מֵעַכְשָׁו
וְעַד
אוֹ נֶחָמָה לִזְמַן זְמַנִּי שֶׁיַּחְלֹף לוֹ עוֹד
זְמַן מָה

לָמָּה נֶחָמוֹת הֶחְלַטְתָּ שֶׁאֵלּוּ הֵם דְּבָרֶיךָ
עַכְשָׁו נִזְכֶּרֶת לִשְׁאֹל, וּמָה וְנִמְחַק עַכְשָׁו
הַכֹּל..

אֵין צֹרֶךְ הַפַּעַם יְדִידִי כִּי לֹא שְׁגִיָּתָהּ

הֶסְבֵּר לִי

הַתְּשׁוּבוֹת יְדוּעוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל לַקּוֹדֵחַ
וְהַפִּתְרוֹנוֹת כְּבָר מִסְתַּמְּנִים לָהֶם

אַךְ מָה יִהְיֶה עַל תְּחוּשׁוֹת הָאוֹבְדָן שֶׁמְּעוֹרְרוֹת
אֶת הַפַּחַד
מְצִיפוֹת אֶת הָעֶצֶב
מוֹסִיפוֹת תַּו פָּנִים
מְשַׁנּוֹת אֶת חִיּוּכֵנוּ
וּמִשְּׁנוֹת

עַל אֵלֶּה
"פַּטְפֵּט, תּוּכִּי יוֹסֵי
נַחְמָנִי כַּזַּיִת,
לִיבִּי הַיּוֹם ריק"(אברהם חַלְפִי)