בעלטת הליל
בבלבול המוחלט
כמו קרן אור מנחה -
ידייך, הפרושות תמיד לחיבוק
מילותייך המעניקות
נחמה.
הביטחון ההוא
בכך שאת שם
אותו הידע
שסיפק לי הרי
משענת
גם הוא נעלם
כאשר נעלמת לי
את.
כמו תמיד ביאוש
אותך מחפשת
מנסה לראות את דמותך
מבעד למסך הבלבול
להבדיל מדרכי תמיד
ידי, תופסות הן אויר
ואותך לא מצאתי.
מעניקת הביטחון והנחמה
הו, מלאך שומר
פירשי כנפייך
זקוקים לך ודאי יותר
במקום אחר.
(ללילך, אישה שעזרה לי כל כך הרבה, תודה) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.