יש משהו באוויר,
לחות זרה,
טל עיקש דבק בעשבים מתפשטים,
נכרכים סביב רגלי לוחמינו
ואת משערת
שזהו חלק מהיופי
של הסוף.
הגשם מטפטף בנדיבות לא מוכרה,
מתגרה
ונספג באדמה הסדוקה,
חריצים חריצים כמו
מתאחים לזמן מה
ואת משערת
שזהו חלק מהיופי
של הסוף.
אישה יחפה
מפוכחה,
מלומדה,
לחלוחית בעינייך,
חול בין אצבעות רגלייך בעודך
נפרדת במבט מאהובך
ואת משערת
שזהו חלק מהיופי
של הסוף.
עונה שונה
מאדימה מעבר להרים,
זריחה לבנה,
שתיקת עופרים
ערים לנוכח צפירה ממרחקים,
עננים מתכנסים מעל,
הקינה שבה למחוזותינו,
מגיפה תריסים,
מחשיכה שמשות,
ואת משערת
שזהו חלק מהיופי
של הסוף.