עדי חסוי / צללי דממה |
ריקנות שהרגשתי, דמעה שהתגלגלה.
אך אתה צל שחור ודהוי,
רחוק בתוך ערפל של דממה.
עכשיו אני יושבת
בתוך צללים של בדידות.
חושבת וחושבת
אבל לא בבהירות.
עזבת לבלי שוב,
והשארת אותי
לבד, בתוך צל של שתיקה.
בודדה בתוך חדר חשוך
ואין, אין יותר צל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|