תמיד עולה לי הרעיון,
לאיזה שיר טוב, או סיפור,
או איזו פואמה קצרה,
שבדיוק תביע את מה שאני מרגיש,
או מה שאני חושב.
ותמיד קופצות לי השורות,
הכי טובות שהיו לי.
אבל תמיד עולה לי הרעיון,
בנסיעה באוטו, או ברכבת,
או כשאני מתקלח,
או בשירותים.
ותמיד אני אומר לעצמי:
"נו, נגיע הביתה, נכתוב את זה"
והשורות רק משתפרות מרגע לרגע.
וכשאני מגיע הביתה,
אני תמיד שוכח על מה חשבתי,
ולא מצליח להיזכר,
בשורה הממש מוצלחת ההיא.
ועכשיו,
עכשיו עלה לי רעיון,
ועכשיו אני פה.