לא התלבשתי
לא הסתרקתי
לא עטפתי שפתיי במשחה אדומה
לא רחצתי
לא בשמתי.
בטני בחוץ
מכנסי פרומים
כבלי חזייתי משוחררים ובלויים
פרעתי שערי
רגליי חשות את האדמה
אבנים וקוצים
לא מדממות
שותקות
סרעפתי צורבת
בטני שרה
ליבי סגור
נשימתי שטוחה
מכניסה עשן לבן
פולטת עשן צהוב
בוהה כל העת במראות הרחוב
מעיי רוגשות
קוראות לי ללכת
למפגש עם אסלה צהובה ומושכת
אשב לי בנחת
פשוקת איברים
קוראת לי משפט משיר השירים
מעיי שרות
את שיר הפליטה
לא שארית אלא כל העוגה
ידי מונחות דוממות
עוד מעט יעזרו וימשיכו בדרכן
שקטות מתמיד.
שערי מפוזר על בגדיי
נמצא בכל מקום
מכסה את בטני , רגליי, פני, גבי
מתערבב בעורי
רוצה לקנות מקומו בגופי
מסרב להשתחרר,
שותה מי ורדים
לוגמת קפה
פוערת את פי לפיהוק לא מזמין
קוראת לעזרה
באה שינה
אך גם היא מוטרפת
בטני שוב מקרקרת
שערי שוב בכל מקום
לרגע חולף מרגישה נקיה ללא מתום
חוזרת לדייט
קפה נוסף הפוך או רגיל
כעת ועכשיו רוצה להתחיל
אצבעות רגליי דורשות מגע
מתי אוכל לגעת בהן בשקיקה
בטני נוכחת בכל העת
לא מוכנה להסתלק
מביטה במבט מלא חשיבות
בעיני המכוסות בדוק המתיקות
אם בטני לה מרשה
מדוע לא כל איברי
בוהה באויר
ושואלת מתי
מתי כך אוכל להניח אותם
בסדר מופתי בלי קשר לזמן
אברי יפרסו לפני במלוא הדרם
מוכנים לשימוש נאות בכל זמן
מורידה את המים
מרימה מכנסיים
מעיפה מבט צהוב לשמיים
מתפללת בשקט
חשה בזרמים
של גופי החשוף
של כאבי השבורים
מסתכלת בשקט בבטני הרכה
שואפת עשן מתוק בשקיקה
ארדם לי בשקט ללא חלומות
ומחר דייט נוסף
מלא הפתעות. |
