אלה אלון / פיסות |
שראיתי הולך בשדרה
והוא מחייך מבחוץ לבחוץ
ואין
לאמאטיס יש שמש בבטן
ולברטה יש מחבת במטבח
והילד ההוא מטגן קרניים
לארוחת הבוקר.
מישהו רוקד מישהו זע
בשנתו וקם
שמיכת הפיקה עוד דביקה
בבוקר שרבי ולח.
משב החלומות התפוגג
והילד ההוא נעשה אפור
כמו סרט ישן
פילם שנשכח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|