|
עזבת ובלעדיך חיים הם לא חיים
איתך היה הכל
הרוגע הרגש הכעס לפעמים
אז מה עושים שנפרדים
שום דבר לא נשכח
הכל זכור בראש טוב כל כך
זוכרת את הרגעים השקטים
שלאט לאט נוצרים
אבל עזבת...ואין דרך חזרה
וברור שנשמתך תשאר לעולם
ואזכור אותך למרות שממני נפרדת
כמו כל הגברים כולם |
|
|
סתם ככה,
לעמוד מול
הטיפות הקרות
ששוכבות בנחת על
העלה ומתנדנדות
ברוח
ולקנא...
מארב 60 ואדי
סלוקי, 22
באפריל 1998
כיתת נ"חל מוצנח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.