[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הם צעדו בבגדיהם השחורים לעבר מקום הקבר לעט לעט.הם לא רצו
להגיע אליו כדי לא להתמודד עם המציאות.הם לא רצו לדעת שאיש כה
חשוב מת כה צעיר-הם לא רצו להאמין.
בית הקברות התמלא באנשים מכל העיר וכמה הערים הסמוכות לה.
כשהראשונים הגיעו לקבר,שמעתי כמה אנשים מתלחששים לידי.
-הוא היה כל כך צעיר.
-כן כן,כל כך צעיר.
-מי היה מאמין שאסון כזה יכול לקרות לאדם כל כך טוב.
-כן,הוא באמת היה אדם נפלא.
-וכזה כשרון!כזה כשרון!
-כן,אף אחד לא ניגן על צ'ילו כמוהו.
מאחוריהם צעדה שיירה ארוכה של כתמים שחורים שאת סופה אי-אפשר
היה לראות.
היינו צריכים לחכות יותר מ-40 דקות שכולם יעמדו כבר במקום-בית
הקברות היה מלא.
השמיים היו אפורים כאין כמוהם! נראה היה כאילו סערה חזקה עמדה
לפרוץ.סערה חזקה כמו הסערה שמצאה מחיה בנפשותיהם של הקרובים.
הייתי מכוסה בבד שחור,אך שמעתי בברור איך החברים שלי
בוכים,ואימי צורחת על אלוהים.
החברה של אימי התחילה בנאום שהכינה מראש.
-הילד הזה!הילד הזה! אלוהים יצר את המלאך הזה כדי שיהיה דוגמא
לכל האחרים. כל חלומותיי היו מתגשמים אם היה לי בן כמוהו. ביום
זה העולם הזה איבד מלאך! מלאך פשוט!
אחרי שהיא פצחה בבכי נוראי שהיה נשמע לפעמים כמו צחוק,היא כבר
לא יכלה לדבר יותר ואייל,חברי הטוב ביותר התחיל להגיד את
דבריו.
-הוא לא היה רק החבר הכי טוב שלי אלא גם האח הבכור שלי! הוא
לימד אותי את כל מה שאני יודע.אני חושב שכולם יסכימו כשאני
אגיד שהוא היה המנהיג שלנו-הנפש התאומה של כל אחד ואחד
מחבריו.הוא נתן לנו להאמין כי אין דבר שאין באפשרותנו
לעשות-הכל בידינו!
והמוות שלו-רק תראו איזו מטרה הייתה לה-הוא הציל אוגר קטן שהיה
נדרס על-ידי המכונית אם הוא לא היה מקריב את חייו בשבילו.
אף פעם לא יהיה לי חבר טוב ממך! אח יותר טוב ממך!
למרות מותי,אני התאפקתי שלא לבכות! אך זה היה עדיין לא הכל!
ראש העיר התקרב לאימי והתחיל לספר עד כמה תרמתי לקהילה ועד כמה
אני נתתי מעצמי בשביל העיר הזו! הוא אמר כי כל עוד הוא חי-הוא
ישמור על כך שכל שנה ייערך טקס לכבודי-כי אסור לשכוח הוא
אמר,אסור לשכוח!
אימי התקרבה אליי והורידה את הכיסויי מפניי.
-אני אוהבת אותך כל כך! אתה היית בן נפלא! אני לא אוכל לחיות
בלעדייך,קום לבית-הספר.
פתאום,באמצע הלוויה,אני קם ורואה את פני אימי.
-לבית-ספר?
-כן,אתה תאחר,קום לבית-ספר!
-אבל הלוויה...
-איזה לוויה בראש שלך? מה אתה רוצה לארוחת בוקר?
כאשר פתחתי את עיניי לגמריי וראיתי את חדרי המבולגן,הצטערתי
מאד להיזכר שהנגינה שלי על צ'ילו די גרועה,אני לא המנהיג
הרוחני של חבריי,והאמת היא שאני רחוק מלהיות מלאך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי תכתוב
סיפור על אחד
שנוסע למרכז
כדור הארץ?



המוזה


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/10/04 13:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איליה פרדקין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה