ההגיון שבדברים,
המוזיקה שבלבבות,
העיקרון שבפגמים,
והפגמים בעקרונות.
אני יושב, אני רושם,
אני הוא המרכז שלי,
אני קיים, אני חושב,
אני הכל הוא בשבילי.
ואגואיזם?
מושג שלא קיים,
המצאתו של גזע בלי מצפון.
אני הוא החשוב.
אולי אחרי מותי יוסיף הכל להתקיים,
אך עולמי כבר לא ישוב.
וציניות?
מושג לא מתקבל.
תרמית עצמית של אנושות.
וציניות זה רק מבט.
מבט בהיר על הדברים.
וציני רק ילך לאט.
היכן שאחרים נופלים.
ועיקרון?
תגידו לי אתם.
תוצר של דור ביטול העקרונות.
העיקרון נשאר רק בעבר.
הוחלף, במצעי המפלגות.
ואהבה?
האם לא תיתכן?
האם הכל לשווא,
עולם שלם מלא רק
בזרים?
ואהבת אשה?
ואהבת האם?
ואהבה בין חברים?
יש אהבה.
ואת טבעה תדעו בעצמכם.
ויש שנאה.
והיא גם כן בוערת בלבבכם.
שני אלה מרכיבים את העולם.
ביחסי כוחות לא ניתנים למדידה.
וכל השאר?
לא חשובים.
הם רק עיוות של שני הרגשות היחידים.
הם רק מילה בנוסח הכולל של החידה.
העיוורון של הבריות,
הכוח שבגאווה,
התאהבות בטעויות,
והטעות באהבה. |