על הר גבוה
אני ולהקת אווזים, גועים בלובן כנפיהם
הנוף הפראי משתבש על ידי מעשי אדם
אני תוהה מה בא קודם
אך אינני ממשיך.
די לי בשמיים הנמוכים ובשמיכת
העננים כדי להבין שאין זו השעה
למעשים.
טוב יהיה
אם אסתפק במה שאין לי.
על הר גבוה
אני ומנגד הים.
מזה ימים שלא ראיתי את פניהם של אלה
שאזכור ועוד נכונו לי
שעות רבות. מהשמש הגדולה
כבר אינני ירא, אך אינני אוזר
אומץ להתריס כלפיה. לא כך האווזים
הם בשלהם עד שתיעלם לגמרי.
עתה, לא נותרו לי אלא עשרים שקיעות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.