|
תר אחר מפלט
ממהלומות חייו,
מבקשת נפשו
לצאת את סדום
אפופת היגון.
גורל מנווט לכלאו
במנזר שתקנים,
קולם נשמע למרחוק.
לשון-הלב
אליה
לשון-אש
מכלה
עבר, הווה, עתיד
זורמים כניחוחות
מלח הניצבים
בשערי העיר
נישאים על גלי
רוח מערבית
מצננת פנים
אחוזות אימה
וכמיהה
לשלוות עולמים. |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.