אושה הרוח בגני,

אמרתי :

ולו תשחי,

ידך תשיתי

ללטוף פרחי.

לבי לך

ישח.



ואת חרש

עת צללים היו לוטפים -

פרחי

חלפת בנתיבי גני -

פרחי רחש

גבעולו לך שח -

ללוטפו.



ואני קראתיך

ללטוף פרחי.



ואת, פתע

גדמת פרחי

דמע גבעולו השח

כטללים.

ואני קראתיך

ללטוף פרחי

לא אויתי תיתו לך.



ידעתי,

כי לגדם תתניהו

עלעליו נישאו עם רוח

צנה אחזתם

רחשו נוגים.



כתרתו ברגבים רבדים

בגונים

וגבעול בגני שח נוגות,

דמע כטללים,

בינות צללים לוטפים.



ואני כשחפים,

אאלם עלעלי פרחי

הנישאים

ותרתו מרגבים רבדים -

אנעל נתיבי גני

אלפות פרחי בלבבי.



ואני קראתיך

ללטוף פרחי.