לפעמים
שואלת את עצמי
האם
אהבתך אלי
אינה העמדת פנים
או שמא
רגעי אהבה
שבאים לביטוי
רק כשאנו נפגשים...
לאחרונה
שנינו שבויים בשיגרה
והדברים בינינו
כבר לא כמו בהתחלה
הכל כאילו נשאר
אך בליבנו יודעים
שזה לא אותו הדבר
לא מתראים כבעבר
וחובקים זה את זאת
רק לעיתים רחוקות
אני עדיין זוכרת
רגעים מופלאים
מלאי תשוקה ורוך
ואהבה בוערת
רגעים יקרי ערך
שבהם לא יכולת לחכות
לרוץ אל בין זרועותי
ולקטוף אהבה בשדותי
כן, קולך המתנגן תדיר
בשמי הניד הכחולים
נוטע בי המון
וזה כמעט הקשר היחיד בינינו
בזמן האחרון
אך כשהריק משווע אליך
כמו נצח כל יום שעובר
והלב אחוז געגוע
שרק הולך וגובר
חסר לי מגע שפתיך
ליטופים שהבעירו בי אש
המבט האוהב בעיניך
וגופי רק אותך מבקש
בחדרי הגעגוע
חשה אותך בכל חושיי
אתה הזמן והמרחק
המתנגנים אלי.
(נכתב לפני שנה, ערב יום כיפור תשס"ד) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.