[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני יושב על האסלה הקרה, הגשם פסק לא מזמן, הטיפות עדיין
מטפטפות ומדגדגות לי את השכל.
האור בשירותים רך, והרעש... שקט.
הריח, רק יצור אחד בעולם יכול לסבול אותו.
והחלל קטן.
השירותים, האי שלי, המקום היחיד בעולם שהוא לגמרי בשבילי.
להרהר מתוך הבועה על העולם שמסביב, בשקט, ברוגע. לקחת את הזמן,
רבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה, חמישים דקות, שעה, שעתיים, חודש
חודשיים, שנה שנתיים, נצח נצחיים... כמה שצריך אני לא ממהר.
העולם אינו בורח הוא רק מחוץ לדלת - אז שיחכה. כי אני בעולם
שלי, מהרהר על שהתרחש, שמתרחש, שיתרחש.
יש אנשים שצריכים עיתון, קפה, סיגריה, ג'וינט, וליום, מזרק,
משאף, דבק, מכות, אני לא.
הצורך שלי הוא לשמוע את ה'פלופ' של הפסולת האורגנית שלי נופלת
ב- 50 קמ"ש אל תוך המים ולדעת שאני מאה שלושים גרם קל יותר.

1999







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתגובה לסלוגן
הקודם:


אלוהים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/10/04 13:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל מיודובניק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה