עפה בין מעמקי הזמן
הרחק הרחק מכל בני האדם.
במקום לא מוכר
היא עפה עם ענן.
והשמש זוהרת ומחממת בתוכה.
והיא מרגישה, איזו מן תחושה
על סלע היא יושבת וחושבת
לך תבין על מה היא מדברת.
היא אומרת
שהעולם הזה דפוק.
היא אומרת
שאנשים וכלבים וכל שאר הטיפוסים
הם יודעים ושומעים את כל מה שמדברים
אז תפתח ת'יד ותתפוס כוכב
ותביע משאלה.
ואולי הוא יקח אותך לעולם העננים.
שם תראה שבעצם הכול זה אפשרי.
והיפופוטם או דרקון לבן
זה אותו דבר, רק לא.
שב, תירגע ותפתח את היד.
אז יבוא כוכב
ויקח אותך אליו.
היא אומרת,
מבלבלת,
מה בכלל היא מדברת?
טוב לי עכשיו ומנצנץ לי כוכב
אז עליתי על הגל.
הרחק מבני אדם
הרחק מכל העולם
אני צוחקת עם היפופוטם.