דפי רצתה לפגוש בחור נחמד ולצאת איתו קבוע. היא רצתה כזה
בחורצ'יק עם מראה שובב ושיער פרוע שיש לו אוטו גדול והוא יוכל
לקחת אותה לכל מיני מקומות מעניינים. היא רצתה שהוא יהיה גם
רגיש וגם מאצ'ו חזק כזה עם שרירים ושיהיה מלך במיטה. דפי רצתה
מישהו כזה שיגרום לבחורות אחרות לקנא כשהם יצאו מחובקים מסרט,
או מישהו כזה שיאהב אותה ממש ממש וישחק לה בשיער כשנמאס לו
לבהות בטלויזיה בסלון. דפי רצתה מישהו שיקבל אותה באהבה גם עם
הצלולוטיס וגם עם הציצים הממוצעים. היא רצתה בחור בגיל שלה
פלוס מינוס, לא מקריח, בלי כרס, לא היה אכפת לה אם הוא גרוש או
אלמן או רווק או סתם אומלל, דפי רצתה שהוא יהיה קצת כמו אבא
שלה וקצת כמו בעלה לשעבר, מיכאל, אבל בלי הקטע של הבגידות. היא
ידעה שהיא חיה באשליות ושהיא מבקשת יותר מידי, אבל זה תמיד
ככה.

דפי תמיד רצתה לשנות את השם למשהו אחר. היא רצתה שם מיוחד כזה
אבל יפה, כמו סתיו או נועם או משהו כזה, אבל זה לא הולם את
הלוק שלה, ככה אמרו לה פעם וככה היא גם די מסכימה. היא רצתה
מין שם כזה שמתאים לה לאופי ולציפורניים הארוכות, אולי שם כמו
יפעת או שירה, אבל היא בכלל לא אהבה את השמות הצורמניים האלה.
דפי רצתה שם מקסים שמשאיר רושם ולא היה אכפת לה אם הוא המוני,
משהו כמו טל או נועה, אבל גם זה לא נראה לה. איך תהיה מיוחדת
אם שם כמו של חצי מדינת ישראל? היא ידעה שהיא חיה באשליות
ושהיא מבקשת יותר מידי, אבל זה תמיד ככה.

דפי רצתה לעבור דירה מכאן, לרדת מהארץ ולגור באיזה אי אקזוטי,
כזה עם בריזה טובה שמגיעה ישר אל החלון הבית על החוף שלה. היא
רצתה שהבית יהיה עשוי מעץ דובדבן ושימוקם ישר על הים, ככה
שכשיוצאים מפתח הבית הרגליים נרטבות. היא רצתה לעבור דירה,
להשאיר הכל מאחור ולפתוח דף חדש בטנאריף או משהו כזה. מקום עם
ים בצבע טורכיז מיימי וחול כל כך רך וכל כך זהוב שיש ויגידו
שהוא קסום. דפי רצתה לשכוח מהפיגועים בישראל ולנסוע לארץ זרה
שבה צרות לא באות בצרורות, כמו כאן. היא רצתה לעזוב, לעלות על
הטיסה הראשונה שתמצא ולעוף מכאן למקום אחר, קלין סטרט, כמו
שאומרים. היא ידעה שהיא חיה באשליות ושהיא מבקשת יותר מידי,
אבל זה תמיד ככה.

דפי ממשיכה לחיות כמו תמיד. בדירה המיניאטורית שלה ברמת גן,
גרושה ובודדה, מרוויחה שכר של מספיק בקושי ובוכה בלילות. היא
ממשיכה לצלצל לאמא שלה כל יום, היא ממשיכה לשנוא את בעלה לשעבר
ולהצטער שלא ילדה ילדים. היא ממשיכה לקום בבוקר ולמרוח מייקאפ
על כל הפרצוף ואז ללכת לעבודה, לשנוא את הבוס שלה שמנסה כל
הזמן לגעת לה בתחת (בטח אם היה רואה אותו היה מספיק לרצות)
ולראות סרטים עצובים בערוץ 4 כשנגמר היום המתיש שלה. ממשיכה
כמו תמיד. ככה היא.
ככה היא וזהו.