זה הסיפור שלי, אני אבן קטנה בערך בגודל של  2 סמ"ר, אני נחה
אי שם בתחתית יסודותיו של איזה קניון. במקור אני סלע גדול
שחצבו מהר, ושם אני אתחיל את הסיפור. הייתי חלק מבניין
בירושלים, מזרח ירושלים ליתר דיוק. אחרי בערך חודשיים של
כיופים עם החברים בא טרקטור ופירק את הבניין. נשברתי לכמה
חלקים. אחרי שבע וחצי חודשים של גשם, שלג ורוח, נער ערבי אחד,
שהיה ממורמר כי לא הרשו לו לעבור את המחסום, הרים אותי ועוד
כמה חבר'ה מהשכונה וזרק אותנו על אוטו ישראלי, שיהיה בדרך
למחסום. פגעתי בראש של ילד בן שמונה והפכתי אותו לנכה, אני
נשברתי לגודל של אגרוף בערך ונחתי במכונית שלהם. שמעתי שם כל
מיני סיפורים, אבל אין לי זמן, אולי מחר. פעם כשהיו בנסיעה מצא
אותי איזה טרמפיסט וזרק אותי מהחלון, ושוב נשברתי. אחרי שבועות
של מנוחה בצד הדרך, התעוררתי כי איזה ילד משועמם בעט בי, איזה
חוצפה. עפתי ונשברתי ואיכשהו הגעתי לבית קברות. יום אחד הייתה
אזכרה של איזה רב, והבן הכופר שלו הניח אותי על הקבר שלו. ממנו
גם שמעתי סיפורים ותלונות, אבל גם לזה אין לי זמן היום. יום
בהיר אחד של גשם, בא הטרקטור הרשע שהרס אותי בהתחלה ופינה את
בית הקברות, כי איזה קבלן מליונר יהודי רצה לבנות קניון.
וכשחפרו את היסודות שלו נפלתי פנימה, כיסו אותי בהרבה בטון.
וככה הגעתי לאיפה שאני היום.