אז גצחביה שלנו... (היא מתפרצת עליי והיא אומרת שהיא לא
שלנו... היא של עצמה!!! אני טוענת בתוקף שלא... כי אנחנו
מתחילים עכשיו להמציא אותה והיא עוד לא ממש קיימת...!!!)היא
היתה ילדה בודדה ומסכנה... יפהפיית תואר ורבת ממון... כולם
העריצו אותה וסגדו לה... חשבו שהיא מושלמת, אך בלב ליבה היא
ידעה- כי היא לבד בעולם...
כי חוץ מהמכתבי מחזרים מהשיכבה התחתונה, אף אחד לא ממש דיבר
איתה... לא שיחה רצינית מלב אל לב... רק ממוח אל מוח... כי
גצי... היתה ממש גאונה מבפנים!!! מעומק עומק עומק הבפנים... כל
דבר מטופש היה נשמע לה ולכל סביבתה גאונות מושלמת, משל פיתגורס
אפילו...
כן כן, זאת הייתה גצי שלנו...
יום אחד היא החליטה שנמאס לה! נמאס לה מהשגרה ונמאס לה מהכל...
היא החליטה לעשות משו משוגע ולא רגיל- לצבוע את השיער לאדום
אש!
היא הלכה לחנות... בשקט בשקט... ובחרה לה, בלי שיותר מידי
תשומת לב תופנה אליה, צבע לשיער... לא לשטיפה... משו קבוע כזה
שלא דוהה ולא יורד... רק עם צמיחת השיער...
היא לבשה מעיל ארוך ארוך עם כובע ומשקפי שמש כדי שלא יזהו
אותה, אך זה לא עזר, ובחנות היה מלך הכיתה המקבילה- חוניגל
אברמוביץ'! הוא זיהה אותה... והיא, ראתה אותו... ומרוב הלחץ
והבהלה לקחה את הצבע הכי קרוב לידיה, שילמה וחיש מהר יצאה מן
החנות... הוא נשבה בקסמה המסנוור ולא ראה יותר למשך רוב ימות
חייו... הזוהר של גצי-ככל שהוא הוחבא... הוא רק פרץ יותר!!!
גצי הגיעה לביתה... התעלמה מאמה הדואגת, דרכה על אחיה ואחותה
בקפיצה... הגיעה אל השירותים... ונעלה עצמה עם המפתח, שהיה
מוחבא בתוך התיבה האפורה שליד הצוללת הצהובה עם הכנפיים
הסגולות...
ואז...
גצי שלפה את הצבע! שמה אותו עם המי חמצן בקערה... עירבבה!!!
ובחשה!!! והחלה... למרוח... בתנועות סיבוביות... את הצבע! היא
חיכתה שעה שלמה ושטפה את הראש באסלה... ופתאום, אבוייייייייייי
הצבע היה ירוק! ירוק דשא זוהר עם כתמים של סגול לילך... ופתאום
צילצל הטלפון... היא ענתה... במין... הה- לאאאאאאאאאאאאאאאא!!!
כי רק אז גילתה שהיו לה שאריות מהאסלה על הראש... לא נעים...
ממש לא... אף אחד לא ענה מהשפופרת... חוץ מקול רוטן וקטן
כזה... מסכן... שרק כחכח ולא אמר מילה... גצי יצאה החוצה בריצה
אינסטיקטיבית... ולפתע כל
הבית התמוטט!!!
ולפתע היא קלטה את חוניגל אברמוביץ', המלך של הכיתה המקבילה,
מביט עליה במבט מהסס... מבט... מהרהר...
היא רצה אליו ואמרה לו- "חוניגל, אתה חייב לעזור לי!!! הבית
שלי התמוטט וכל משפחתי בפנים!" חוניגל הסתכל אל גצי במבט מתכחש
ואמר בקצרה-            ז----ו----ב----י----!

"אבל חונייייייייייי" היא אמרה בקול מסכן וחלוש...
הוא עזב אותה... פשוט נטש ורץ לכיוון השני... ונתקע בעץ... אבל
הצליח למקם את עצמו בחזרה על הכביש כשבאה מכונית וכמעט דרסה את
כולו... אלא רק עברה על רגלו הימנית ונתקעה בעץ שהוא עצמו
נתקע. העץ, מעוצבן וכאוב, החטיף לשניהם והעיף אותם לעזאזל...
שם כולם חיו באושר ועושר עד עצם היום ההוא... בינתיים גצי, שלא
ממש היתה מרוכזת במקרה הזה (שלא כמו כל שאר העיר שהגיחה למצוא
שאריות מהנעלמים), חזרה אל ביתה ובין ההריסות מצאה את חבילת
הצבע... שם התברר לה שהוא לא היה אדום אש כמתוכנן אלא ירוק
חאקי... אך עקב התערבבות הצבע עם מי החמצן והתערבבות הפחמן דו
חמצני שהיה באוויר ומכיוון שמרחה את הצבע בתנועות סיבוביות...
יצא לה הירוק דשא הזוהר עם כתמי סגול לילך...
אוח!
פרט קטן ושולי, שגצי לא ראתה, שהצבע מיועד לקירות טקסטיל
מעורבי שמן זית...
רק הציירים המפורסמים ביותר כמו רודנצברנובי וחיצ'קונסבסקי
השתמשו בזה... הם חשבו על זה לבד... לכן גצי, שהיתה בין
היחידים שאכן ידעו על קיום הדבר... תהתה למה...
גצי האומללה והמתוסכלת החליטה לקחת את העניינים לידיים ולהמציא
צבע חדש לשיער מבוסס על צבעי פנדה ופחם עם נגיעות של חמאת
בוטנים...
החמאת בוטנים באמת עשתה את שלה!!!
ונתנה חמאיוות כזאת חומה... הפנדה נתנה את הלחות והמרקמיות שיש
לפנדה... ושכל שיער צריך לקבל. הפחם קצת הוריד את הנפח ואת
הירוקת...
שערה של גצי חזר לקדמותו...
אך היא לא הרגישה שהיא מיצתה את עצמה מבחינה משוגעית...
ולכן היא החליטה לעשות קעקוע על אפה הסולד והזחוח של... זבוב!
זבוב הייתה החיה האהובה עליה ביותר, היא הרגישה הזדהות עמוקה
ביותר עם הזבוב עקב מחסור בחברים ואהבתה לזבל וחרא...
היא החליטה ללכת למקעקע...
כשהגיעה אליו היא גילתה שהוא לא אחר מאשר האחד והיחיד כמובן,
שהיה אביה של "חברתה" הטובה ביותר... הרי היא השכנה... הבת
באותו גיל שמגיעה לארוחות ערב משפחתיות... ביחד הן היו משחקות
בבובות... אביה היה חתיך וגזעי לא נורמלי! הוא היה בעייני גצי
כל כך קול... שערו היה חמצמץ... גופו ירקרק... לאביה של הילדה
קראו פוסי-ממבל שוורץ, ולילדה קראו קירצפלה שוורץ...
(ונחזור לפוסי-ממבל) גצי הביטה בפוסי-ממבל, בשערו החמצמץ
ובגופו הירקרק אשר עשו לה את זה והעבירו בשחלותיה הצעירות
ויברציות מטורפות וחושניות עד שפיכה מלאה...
כמובן שפוסי ממבל לא נקי... הוא גם עזר לה ע"י מבט ישיר
בעיניים וליקוק שפתו העליונה... הם היו נוטים לעשות זאת כל פעם
ששלחו את שניהם לנקות את הכלים או כל עבודה מלוכלכת... ואז
חוצמזה הם היו מתעסקים בעבודה מלוכלכת אחרת... מבטים וכאלה...
אך היום לא יכלו לעשות דבר, מכיוון שגצי הייתה במחזור...
אך שומדבר לא ימנע מפוסי-ממבל לקבל את שלו ולכן הלך לזונה,
המעדיפה שיקראו לה "יצאנית" שלוקחת 60 לשעה, 200 לילה והכל
בתנאים מאוד נוחים... אם רוצים תוסף מיוחד... היא יכולה להביא
את הכלב שלה... בתשלום סמלי בלבד של 500 ש"ח... ואחרי שגצי
קלטה את עצמה נעולה בתוך חנות הקעקועים כשממבל כבר הרחק
הרחק... מתקרב קרב אל זונתו הקבועה... משו כזה קוויקי... אולי
הוא יקבל הנחה אפילו... גצי... חסרת האונים מתיישבת על כיסא
כשאחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!
המחט נתקעה לה בתחת!!!
גצי המסכנה לא ידעה כיצד מוציאים את המחט מהתחת!!!
ולכן נשארה עם מחט תקועה לה בתחת...
והרגישה כמו שזיף מחורר שעבר זמנו...
ובינתיים נעבור לפוסי ממבל, שביקש את התוסף שהיצאנית הציעה
תמורת סכום סימלי של 500 שקלים. הכלב עשה את עבודתו כראוי...
אומנם ממבל לא... הכלב לא היה מרוצה במיוחד ולכן ביקש כסף
נוסף! ממבל המסכן נכנע למראהם של שיניו המוזהבות של הכלב...
וידע שעם כלב שכזה לא כדאי להתעסק (מעבר למה שכבר הועסק), שילם
וברח בריצה ובצעקות גבוהות אל עבר חנותו הקטנה... גצי זיהתה את
קולו המרנין ממרחק מה... אולם כאשר סוף סוף פוסי ממבל הגיע,
הוא ראה ולא ממש קלט שגצי היא לא אחר מאשר גבר מסוקס העונה לשם
גצו והוא משתגל עם העוזר האישי של פוסי ממבל בתחת מאיפה שנכנסה
המחט...
פוסי ממבל, שהיה המום לכמה רגעים, החליט לא להיכנע לסנקציות
החברתיות והחליט להצטרף למשגל העולמי!
ומאז ועד היום משתגלים להם יחדיו גצו פוסי ממבל ועוזרו
האישי!!!

והמחט עדיין נמצאת שם איפשהו... מאיפה חשבתם שהגיע המשפט "מחט
בערמת תחת"???